על כעס אחריות ובחירה חופשית

16/02/2019

אולי זה ישן אבל עכשיו זה רלוונטי יותר מאי פעם.

להתבשל עם כעסים והאשמות ותלונות זה לעמוד במקום. 
זה להתבשל בתוך קלחת רותחת שורפת ומכאיבה.


אבל כעס הוא רגש לגמרי לגיטימי. 
כעס בצורה החיובית שלו מניע אותנו לפעולה, לעשייה חיובית, יצירתית, לשינוי ותנועה מהמקום בו אנחנו נמצאים.

מעציב אותי שבתקופה בה אני הייתי ילדה חינכו אותנו שכעס הוא רגש לא לגיטימי. שלכעוס אומר שאתה אדם אלים ורע, שאסור לכעוס.


אני חושבת ששם בילדות שלי, כשלימדו אותי שאסור לי לכעוס איבדתי את העוצמה שלי, את הגבולות שלי ונפרדתי מהמכשפה-קוסמת שבי.

 

כעס הוא רגש כל כך מוחשי, האנרגיה שלו, הבערה, הדינמיות, כמה יצירתיות, כמה קסם וחיים יש ברגש הזה. ולחשוב שכל זה נשאר בתוך הגוף, בתוך המערכת, תקוע, שורף מבפנים.

אז עכשיו כשמותר להרגיש כעס, כשאפשר לזהות אותו, להכיר בו, מה נעשה איתו?


כעס הוא רגש כל-כך חשוב. הוא עוזר לנו להגדיר את עצמנו, את הגבולות שלנו, להכיר ולזהות את הצרכים והתשוקות שלנו, וליצור את החיים שלנו מרגע לרגע וכל פעם מחדש.

כעס כזה שאנחנו מתבשלות איתו יוצר שנאה, יוצר מאבק, יוצר מלחמה כאב וסבל.

כעס שמניע אותנו לפעולה הוא אנרגיה שעוברת טרנספורמציה לעשייה ויצירה של חיים חדשים, כעס אפילו יכול להשכין שלום.

 

אז כעס זה אחלה, הוא סימן שהגיע הזמן לעשות שינוי, לקחת אחריות על הרגשות שלנו, על החיים שלנו ולבחור לעבור מכאב וסבל ליצירה ושמחה.

 

לחבק את הכעס זה לחבק את הילדה הפנימית שבי, את המכשפה-קוסמת שאני זה לחבור אל העוצמה שלי.

מוקדש באהבה לכל המתלוננים, המתוסכלים, המסכנים והכועסים שלא מבוטאים. 

 

 

 

Please reload

פוסטים אחרונים
Please reload

ארכיון
Please reload

חיפוש לפי תיוג
Please reload

עיקבו אחרי
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

ת.ד. 380 יקנעם עילית  Yokne'am Illit Israel

  • Grey Facebook Icon
  • Grey YouTube Icon
  • Grey Instagram Icon

שחר בראון

תנועה   מגע  נשימה